לראייתי, כל מושב בישראל בעשור הקרוב חייב להתחיל הליך של הכנת תב"ע חדשה, חלק מהמושבים יעשו זאת כי הם יהיו מחויבים לכך וחלק על מנת שיוכלו לממש זכויות נוספות ממה שמאושר להם כיום. כאשר אנו מכינים תוכנית למושב בראייה של 20 שנה קדימה צריך לכלול מספר תחומים
כגון:
• הסדרת תחום המגורים בנחלות.
• תיקוני גבולות בין הנחלות ובין שטחים ציבורים לבעלי הנחלות.
• הסדרת הזכויות והוראות הבניה בכל תחום המושב.
• המרת נחלות לא מאוישות
• וכמובן, הוספת זכויות ליחידת דיור שלישית בכל נחלה שמטרתה לאפשר לבני המושב להתגורר במשק ולבנות את ביתם במגרש מגורים נפרד מהנחלה או כחלק מהנחלה, הכל בהתאם לרצונו של כל בעל משק.
אפשרות נוספת הינה שהתב"ע תאפשר לכל משק שיהיה מעוניין בכך לפצל מתוך שטח המגורים בנחלה מגרש מגורים בגודל של כ- 350 מ"ר, תמורת תשלום לרמ"י בשיעור ההיוון המתחייב מהחלטה 1523 ( 979 ) של מועצת מקרקעי ישראל, התשלום לרמ"י יקבע בנפרד מהליכי התב"ע.
חשוב להדגיש כי עצם אישורה של התב"ע לא מחייב את בעלי המשק בתשלום כלשהו( למעט הכנת התכנית), תשלום היטל ההשבחה יחול רק בעת מימוש - כאשר בעלי המשק או מי מטעמם יבקשו לבנות את היחידה השלישית, בין בפיצול ובין כחלק מהנחלה או לחלופין בעת מכירת המשק לצד שלישי(למעט העברה לקרוב ללא תמורה ).
השטח המיועד לבניית היחידה השלישית יהיה בתחום אזור המגורים בנחלה בלבד. זמן הכנתה של תכנית המתאר למושב ואישורה במוסדות התכנון מוערך בכ שנתיים, וזאת לאחר השלמת עבודת הכנה שיש לבצע מול כל משק באופן פרטני עוד לפני הגשתה. במסגרת התב"ע יטופלו גם נושאים נוספים כגון: הסדרת שטחי הציבור, דרכים ומבני המשק, שימושי פל"ח וכל מושב על פי רצונותיו ודרישותיו.
אנו בעלי המשקים במושבים רגילים לחסמים כבדים במימוש זכויות הבנייה בנחלות, מעטים המקרים בהם רשות מקרקעי ישראל נותנת את האפשרות להגדלת זכויות בנחלות. היום אנו ניצבים בפתחה של תקופה בה ניתן לממש את הזכויות מבחינת רמ"י, אך ללא הסדרה של הצד התכנוני לא ניתן לממש את הזכויות (בדגש על בית שלישי) בנחלה ולכן הכנת תב"ע לאגודה הינה הפתרון למימוש מהיר ויעיל של הזכויות בנחלות.