גיוס אשראי | ליווי פננסי לעסקים | ייעוץ משכנתאות | נלדן מניב | הלוואה לכל מטרה

^{מאת: אביחי חדד - יועץ משכנתאות   28/05/2019}

מאגר נתוני האשראי יפגע ביתרון המרכזי של הבנקים הגדולים בתחום הקמעונאי ללא ספק.

המרוויחים: הלקוחות הטובים שיזכו להצעות אטרקטיביות והמשקיעים המוסדיים שהכניסה לתחום תיפתח בפניהם

המפסידים: הלקוחות החלשים שלא יוכלו לקחת הלוואות מכמה גופים בו זמנית והבנקים הגדולים שרווחיותם תיפגע

בעוד שישה שבועות יעלה לאוויר מאגר נתוני האשראי של בנק ישראל. עד כה נושא זה עבר בשקט יחסי ומתחת לרדאר. אלא שמדובר בצעד משמעותי שעשוי להביא לשינויים דרמטיים בשוק האשראי הצרכני, להגברת התחרות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים, המיושמת בימים אלה.

מדובר ביוזמה שהחלה לפני כחמש שנים במועצה הלאומית לכלכלה שבמשרד ראש הממשלה. אחרי כמה שנים של עבודה אינטנסיבית, הן במישור המשפטי והן במישור הטכנולוגי-תפעולי, המערכת צפויה לעלות לאוויר בעוד מספר שבועות. השבוע צפוי בנק ישראל, המרכז את המאגר, לעלות בקמפיין להעלאת המודעות לנושא.

קצת על שוק האשראי במדינה שלנו ...

כיום שוק האשראי נשלט בידי הבנקים ובמיוחד שני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי, שמחזיקים יותר ממחצית מהשוק. לעומת זאת, המשקיעים המוסדיים כמעט לא פעילים בשוק האשראי הקמעונאי. לפי נתוני בנק ישראל היקף האשראי הצרכני שלהם עומד על כ-15 מיליארד שקל בלבד מתוך שוק של 190 מיליארד שקל.

למוסדיים יש מקורות להעמיד את ההלוואות - מדי שנה זורמים אליהם עשרות מיליארדי שקלים מכספי הציבור, בעיקר באפיקי החיסכון הפנסיוני. אולם אחד החסמים המרכזיים שמנעו מהם להיכנס לתחום היה המידע הפיננסי המועט יחסית על הלקוח, וחוסר היכולת לדרג את הסיכון שלו. מאגר נתוני האשראי יספק להם גם את המידע וגם דירוג לקוח, ויחסוך מהם להקים מערך דירוג משל עצמם.

במערכת הבנקאית מעריכים שבשנים הקרובות נראה את המוסדיים הופכים לשחקן משמעותי בתחום זה, על חשבון הבנקים - בין אם בצורה ישירה או באמצעות שיתופי פעולה עם גופים אחרים כגון החברות ישראכרט ולאומי קארד , הנפרדות בימים אלה מהבנקים.

השאלה המעניינת היא , איך הבנקים יפעלו כנגד ? 

האם ייצאו למלחמה על נתח השוק שלהם, מה שיוביל למלחמת מחירים, או יסכימו להישחק בנתח השוק בתמורה לצמצום הפגיעה ברווחיות. סביר שהפועלים ולאומי יהיו בעמדת מגננה, שכן הם הגדולים בתחום, וגם כי כבר החלו להפחית חשיפה לאשראי צרכני. לעומת זאת בעבור הבנקים הבינוניים המאגר טומן הזדמנות להיחשף ללקוחות חדשים ולצמוח - כל בנק והתיאבון שלו. אולם ללא ספק האיום המשמעותי יותר בכל הקשור למלחמת מחירים מגיע מהכיוון של הגופים החוץ-בנקאיים.

החזקים יתחזקו, החלשים ייחלשו

מאגר נתוני האשראי יאפשר לגופים הפיננסיים לדעת הרבה יותר טוב מה מצבם של הלווים. השקיפות הזו צפויה לשפר את מצבם של הלקוחות הטובים. הבנקים והגופים הפיננסיים יתחרו על אוכלוסייה זו (עשירונים 7-10), שכן רמת הסיכון שלהם מאוד נמוכה, ומנגד גם אם הריביות בהלוואות אלה יישחקו, מדובר עדיין בריבית נאה.

תמונת הראי לעומת זאת היא שמאגר נתוני האשראי יציף באופן מלא גם את מצבם של הלקוחות החלשים. הכוונה היא ללקוחות שמלקטים כיום הלוואות מגופים שונים מבלי שכל גוף יודע על יתר ההלוואות. כעת הם יתקשו לקבל הלוואות חדשות. הבנק עשוי לגלות שלקוח שיש לו הלוואה של 30 אלף שקל אצלו, נטל במקביל גם הלוואה מחברת כרטיסי אשראי, ואולי גם מעוד בנק או גוף אחר. הבנק יבין שרמת הסיכון של אותו לקוח הרבה יותר גבוהה מכפי שחשב, והוא עשוי להקטין חשיפה אליו וללחוץ עליו לצמצם הלוואות. הפעלת הלחץ תהיה רלוונטית במיוחד לנוכח ההקלות הניתנות לפושטי רגל, שהביאו בשנים האחרונות להגברת הלחץ של הבנקים בתהליכי גביית חובות.

בטווח הארוך יותר לקוחות חלשים לא יוכלו ליטול אשראי בקלות וגם אם יקבלו הלוואה היא תהיה בריבית גבוהה. האם זה חיובי או שלילי? מצד אחד אולי נכון יותר שאנשים בעלי כושר החזר נמוך לא יטבעו בהר של הלוואות. מצד שני הפעלת לחץ על לקוחות בעלי כושר החזר חלש מילא לצמצם את הלוואותיהם עשויה להיות כואבת וקשה. במערכת הבנקאית מעריכים שהפעלת מאגר נתוני אשראי תגדיל את היקף אוכלוסיית "מודרי האשראי". ומי ירוויח מכך? הגדלת מעגל מודרי האשראי תגביר עוד יותר את התחרות על הלקוחות החזקים יותר להם כולם ירצו להעניק הלוואות.

החשש: דירוג אשראי כחלק מ"תעודת זהות"

לצד הפוטנציאל החיובי בהקמת המאגר, קיימים גם לא מעט חששות בנוגע להשלכות של פרסום נתוני האשראי שלנו. בארה”ב למשל יש ביקורת רבה על נושא מאגר נתוני האשראי. דירוג האשראי של הלקוח לא מהווה רק כלי במתן הלוואות, אלא הופך בפועל לחלק מתעודת הזהות. למשל, מקובל למדי כי בעת שכירת דירה, מבקש בעל הבית לדעת את דירוג האשראי של השוכר, ויש המספרים כי דירוג האשראי מגיע אף לעולם הדייטים והשידוכים, כקריטריון למציאת בן זוג.

בנק ישראל שאף שלא להידמות למודל האמריקאי הידוע לשמצה. בארה”ב יכולים הבנקים והגופים הפיננסיים לרכוש את המידע על הלקוחות, לאתר את המתאימים להם ולהציע להם אשראי בהתאם למצבם, למשל ריבית גבוהה ללקוחות במצב בעייתי. בארץ ייאסר על הגופים לקבל מראש מידע על כלל הלקוחות, שיהווה כלי לשיווק הלוואות וקבלת המידע על הלקוח תהיה כפופה לאישורו.

אף שבבנק ישראל מתאמצים להפוך את מאגר נתוני האשראי לכמה שיותר סטרילי, ולכך שהשליטה על המידע תהיה אצל הלקוח, לא מן הנמנע שבטווח הארוך יזלוג נושא הדירוג גם לתחומים אחרים שאינם קשורים להלוואות. הרי לפי הכללים שנקבעו יכול הלקוח לבקש מסוכנות האשראי לקבל לידיו את דירוגו, ואז הוא עשוי להשתמש בו גם בתחומים אחרים בחיים, כך שספק אם ניתן יהיה לאכוף איסור בשימוש במידע זה.

האם אפשר לצאת מהמאגר?

"כן. ניתן לפנות אל בנק ישראל ולבקש להיגרע לחלוטין מהמאגר. אפשרות נוספת היא לבקש להיכלל במאגר של בנק ישראל, אך לדרוש שהנתונים לא יועברו הלאה ללשכות האשראי. היתרון באפשרות השנייה הוא שאם הלקוח ישנה את דעתו ויחליט להצטרף, אז ייכללו גם נתוני העבר שלו. לעומת זאת, אם הוא מחליט להיגרע לחלוטין מהמאגר, אז אם ישנה את דעתו, ייאסף עליו מיידע רק החל מאותה נקודת זמן, מה שיקשה על דירוגו בטווח הקצר-בינוני.

האם הלקוח יוכל לדעת מה הנתונים ודירוג האשראי שלו?

כן. ניתן לקבל את הנתונים ישירות מבנק ישראל, או לחלופין לפנות אל אחת מלשכות הדירוג ולקבל הן את הנתונים והן את דירוג האשראי (ייתכן שלשכת האשראי תגבה על כך תשלום).

לסיכום :

רפורמת בכר (בשנת 2003 הוציאה המדינה מהבנקים את השליטה בקופות הפנסיה והקרנות של כולנו ) ,הביאה לכך שהמוסדיים נכנסו לתחום האשראי העסקי ותוך עשור הפכו לשחקן גדול יותר מהבנקים בתחום זה. להערכתי, הפעם נראה תהליך הרבה יותר מהיר, ותוך חמש שנים המוסדיים ישלטו ב-50% משוק האשראי הצרכני. מדובר בתחזית דרמטית, שאם תתממש, תשנה לחלוטין את שוק האשראי הצרכני, והיא עשויה להביא לירידת מחירים, כשם שכניסת המוסדיים לתחום האשראי העסקי הפחיתה משמעותית את רמת הריביות בהלוואות במגזר זה.

אנו ב-אביחי פיננסי נשמח לתת לכם יעוץ וליווי מקצועי - 

גיוס אשראי | ליווי פננסי לעסקים | ייעוץ משכנתאות | נדל"ן מניב | הלוואה לכל מטרה