מאמר ראשון בסדרה
בשאלות כאלה ועוד אני נתקלת חדשות לבקרים, וזה הזמן לעשות קצת סדר בדברים.
חדר או חלל בנוי המספק מיגון בפני התקפות טילים מן האוויר. חוק התכנון והבניה מחייב אותנו לבנות מרחב מוגן דירתי בכל בית או דירה, על מנת לצמצם באופן משמעותי את זמן החשיפה שלנו להתקפה מכל סוג שהיא.
בעקבות מלחמת המפרץ ה-I בשנת 1991, החליטה ממשלת ישראל ושיתוף מערך פיקוד העורף על תקנה המחייבת הקמתם של מרחבים מוגנים בכל בנייה חדשה. לאחר כל מבצע צבאי או מלחמה מעדכן פיקוד העורף את התקנות והדרישות ובכך מגביר את מידת בטיחותן וחוזקם של המרחבים המוגנים.
המרחב המוגן מתוכנן לספק הגנה לשוהים בו מפני התקפות פצצות, הוא חייב להיות אטום לחדירת גזים רעילים, על מנת לתת מענה חלקי ללוחמה בלתי קונבנציונאלית. כיום קיימת אפשרות להתקין מסנני אוויר לשהות ארוכה במרחב המוגן, וכן כנגד אמצעים ביולוגיים, כימיים ורדיו-אקטיביים.
הממד מתוכנן על-ידי אדריכלית ומהנדס בניין. האדריכלית מתכננת את מיקום הממ”ד במבנה, גודלו, צורתו וכמובן מיקום הפתחים ומערכת סינון האוויר שבו. מהנדס הבניין מתכנן את חוזקו של הממ”ד, קרי סוג הבטון ומידת הזיון (כמות הברזל בבטון).
פיקוד העורף או בשמו העממי הג”א הנו הגוף המאשר את תקנות הממ”ד. מדינת ישראל נחלקת ל-6 מחוזות תכנון. בכל מחוז ישנו מהנדס הבודק את התוכניות המבניות וההנדסיות של המרחבים המוגנים. מהנדס הג”א הוא הסמכות היחידה המאשרת את תקינות הממ”דים
במאמר הבא ארחיב עוד על נושא המרחבים המוגנים ואענה על שאלות כמו מה ההבדל בין ממ”ד, שיפור מיגון, מקלט ומרתף ? האם ישנם סוגים שונים של מרחבים מוגנים ? האם ניתן לקבל פטור עבור בנייתו ?
* יש לוודא למול פיקוד העורף בדבר שינויים ועדכונים באשר להנחיות למרחבים מוגנים
משרדינו נותן שירותי פיקוח, ניהול וביצוע בניה ע"י מיטב בעלי המקצוע .
לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר 08-66-99-899